אלה קנר פגשה אותי במשרד הירושלמי שלי, כשכבר חלקים נרחבים ממנו היו ארוזים לקראת המעבר לבית המשאית. החיבור היה מיידי. זה לא מובן מאליו. לפעמים אני מתחברת לספר, אבל לוקח לי זמן להתחבר לכותבת, לפעמים אני מתחברת מיד לכותבת, אבל לוקח זמן להבין את הספר.
גם את הספר הזה דחו ההוצאות הגדולות. האחת השקיעה בו מעט מחשבה, השנייה שלחה הודעת סירוב אחרי רבע שעה. כמעט התפתיתי לשאול ואם זה היה ספר על דיכאון גברי? הרגשתי את גל הסלידה מגיע עד אלי – מדמעות, מזיעה, מכתמי חלב אם, מהפרשות ודם ובעיקר – מהזמן הרגיש הזה שאנחנו לא רוצות לעסוק בו. לא רוצות לחשוב עליו. תתגברי, תעברי הלאה, צאי מזה. חלק מוכחש, מושתק של מתנת האימהות היקרה שכל כך נחשבת כאן.
כל הזכויות שמורות לנועה ברקת, אדמה – בית הוצאה לאור | בנית האתר: איתמר מגד | עיצוב: תמר ענבר | לוגו: יעל רון | צילומים: אורי ברקת, ליהי עמיצור לובל
