הספר מספר את סיפורי מסעותיה של ציפי בהודו, אלסקה, מדגסקר, סיני, דרום דקוטה ו? ציפי מחפשת ומוצאת את הנשים החכמות והזקנות, אלו שיודעות גם בלי לדעת איך הן יודעות. שחשות מחוברות לידע חי שעובר מאם לבת כבר אלפי ומאות אלפי שנים. היא שואלת אותן על נשים הרות, ועל לידות ובד בבד משתתפת בלידות, בטקסים סודיים ורושמת את רשמיה ואת הידע שמתגלה לה.
הספר ערוך, מוגה ומוכן. כעת אנחנו מחפשות אחר העטיפה הנכונה.
מעצב הבית של הוצאת כנרת, זמורה, ביתן דביר – אמרי זרטל – הוא בעיני אחד המעצבים המוכשרים ביותר בישראל. הוא אחראי לכמה מעיצובי העטיפות הכי יצירתיות ואסטתיות שנראו על המדפים. ועטיפה היא עניין רציני. היא להוריד רעיון, לפעמים מורכב מאלפי רעיונות קטנים – לאדמה, ולא למלים אלא לדמויים. לפעמים, הדרך למצוא את העטיפה הנכונה מתארכת, וכשזה מתחבר לספר שעובר דרך יבשות שונות, דרך זמנים ותקופות – זה כמעט מתבקש מאליו. מה יבטא את רוח הספר? בין קדמוני לחדש, בין נשים? בין סוגי ידע שונים? כך שזה לא יצטמצם לתינוק מתוק או אמא הרה או קבוצת נשים או אישה בשבט נידח? אני מאמינה שפערים כאלו, גם אם הם לפעמים קשים להכלה – הם אימהות הפתרונות היצירתיים. וסקרנית לראות את התוצאה בהקדם.