לעבוד עם חברים – על תהליך היצירה והעריכה של גם כי אלך
ספר זה שלפניכם הוא תוצאה של מסע משותף, שבו הלכנו שתיים, דפנה ואני, כשאנו מנסות כל הזמן (ומקוות שגם הצלחנו) להתכוון ולחוש בנוכחות הצלע השלישית – אביה.
גם כי אלך
מסע הדרג'ה שלי עם אביה התחיל לפני כ-21 שנה. אחד מ"מבחני הקבלה" שלי לתפקיד רעייתו היה טיול בנחל דרג'ה. הייתי אז ילדונת בת 23, פוחדת ממצוקים גבוהים, מירידות תלולות ובכלל לא ממש עם הרגליים על הקרקע. מצאתי את עצמי בנחל הקסום והאינסופי הזה, במפגש לא קל עם הסלעים. אבל… עשיתי זאת!!! עשינו זאת ביחד, עם הרבה אהבה וצחוק, רגעי יאוש מצידי ורגעי עידוד מצד אביה.
הדובה הגדולה
דיכאון אחרי לידה? על זה לא מרבים לדבר. ילדת, את אמא. יש נשים שלא זוכות לאושר הזה. למה את לא שמחה? את צריכה להודות על מה שיש לך, וחס וחלילה שלא תעזי לומר בקול שאת לא באמת מאושרת. הרי כל כך חיכית לו. אבל תכלס, עכשיו את לא מרגישה כלום כלפי החבילה הזו. בסתרי מחשבותייך יש רגעים שבהם היית רוצה שהוא ייעלם, שאת תיעלמי ושהחיים הקודמים ישובו אלייך, וכמוהם השינה והשלווה והגוף היפה שהיה לך…