לימודי נהיגה על משאית לא היו אף פעם במסגרת התוכניות שלי להתפתחות אישית. כל מי שמכיר אותי יודע שהתחום המוטורי הוא לא מחוזקותי. למען האמת, גם את רישיון הנהיגה הרגיל שלי השגתי רק בגיל שלושים ובטסט שלישי. 

למדתי נהיגה בשנות העשרים שלי, על חשבון הקיבוץ, למדתי בעפולה, באר שבע ואחר כך בטבריה. בכל עיר קצת.  ואיכשהו לא הבשלתי לזה עד שהייתי ממש חייבת.

כשהתחלתי את שיעורי הנהיגה על המשאית, מתוך תחושה פמינסטית עזה שאין מצב שלא אדע לנהוג את הבית שלי, הייתי בלחץ עצום. עד כדי כך שבשיעורים הראשונים רעדו לי הרגליים לאורך כל הנהיגה.

מתי שהוא אספר קצת על תהליך ההתמודדות והפגת החרדה הזו. עכשיו הגעתי למצב של למידה רגועה. ומתישהו, יהיה גם טסט.