אתמול בצהריים, בבית הדואר הקטן בפרדס חנה עברה המשאית האדומה לבעלותנו – של בעלי ושלי. אני בעלת משאית. ובעלי גם הוא בעל משאית.

בעל היא מילה משונה ביותר. קודם כל זו מילה בגוף זכר. לנקב אותה, כלומר שגם אשה תוכל להיות בעלים של משהו – זה לא מסתדר טוב (בעלה? בעלת?).

שנית, מה מקור המילה הזו? האם מקורה מקיצור של 'בא-על?'  – לבוא על שדה, לבוא על אשה, לבוא על משהו?  לבעול אותו כדי שיהיה שלך?

'באתי על המשאית' והיא עכשו שלי. ובמקביל – אני משחררת מחיי חפצים רבים שהיו בבעלותי. חפצים שמילאו דירה ארבעה חדרים. 

(אני מזהה במילה חדר, שוב, את התנועה הזו של לבעול. לחדור. )

החפצים מתפזרים ואיני רוצה שישמרו לי אותם, אני רוצה להעביר אותם מבעלותי. להפסיק לחדור ולבוא אליהם. שיחפוץ בהם מישהו אחר ויעשה בהם מעשים.

נכנסתי למשאית הריקה מחפציה של זו שהיתה הבעלה/בעלת קודם לכן. נכנסתי מהססת.  ומיד תבעתי בעלות – ייעשו שינויים! כאלו שיאפשרו לי לבוא על המשאית ויתאימו אותה לבעליה החדשים.

ועדיין אינני בעלת רישיון נהיגה מסוג C1 אבל אני בהחלט מתכוונת להיות כזו.

אולי אפילו לפני בעלי.