כיצד מתמודדים בוגרי בית ספר ולדורף עם האתגרים העומדים מולם לאחר סיום לימודים? האם הם עומדים בלחצים ובקשיים של שנת השירות, של השירות הצבאי, של לימודים באקדמיה? כיצד רואים אותם אנשים מבחוץ, מדריכים,מפקדים ומרצים? האם צייד אותם בית הספר עם כישורים ל"חיים הממשיים"?הספר "אני מביט אל העולם" הינו עיבוד של עבודת הדוקטורט שכתב ד"ר גלעד גולדשמידט באוניברסיטת חיפה. הספר מכיל בעיקרו ראיונות עם בוגרי חינוך ולדורף בארץ, בשאלות שונות על האופן שבו הם רואים את בית הספר והאופן שבו הם מתמודדים עם המציאות והחיים."רבים עושים שימוש במילה "חממה" בבואם לתאר את חינוך ולדורף. לכל אורך השנים משמר בית הספר איכות מסוימת…
חונה בצומת חלומות הוא ספר זכרון לא שגרתי - לאישה לא שגרתית. כל פרק מנסה לאפיין מקבץ תכונות מסוים, דרך סיפורים, קטעי כתיבה ושירים. זהו מעין קליידוסקופ של שברי זכרונות ומקטעים שמתחבר בכל פעם ליצירה מחודשת.
יואל שגב כתב את הספר הזה בעיקר לפרידה אשתו, מתוך אהבה ועם המון אהבה.פרידה עברה לפני למעלה מעשור אירוע מוחי ומאז היא מטופלת בביתם באהבה רבה. בספר יואל מעלה זכרונות מחייהם המשותפים, מספר על התלבטויות וההחלטות שהביאו אותו לבחור לטפל בה בבית ועל החיים יחד."קראתי פעם משהו חכם שאני מצטט חלק ממנו: אם היו לי מאה חברים - היו לי מאה יועצים, אם היו לי ארבעה חברים - היה מי שיסחוב את הארון שלי בהלוויה, אם היו לי רק שני חברים - הייתי מאושר כפליים ואם היתה לי רק חברה אחת - ויש לי אותך, פרידה - אינני זקוק ליותר מכך.…
יהודית צור כתבה במהלך חייה את זכרונותיה מתקופת השואה ובעיקר ממחנה אושוויץ (וגם קצת לאחר מכן) בצורה מרתקת וציורית. לאחר מותה בשנת 2000, החליטה המשפחה להוציא את הסיפורים בספר.במהלך העבודה על הספר עבדתי בעיקר עם צבי, בעלה של יהודית. המפגש איתו היה חם וקרוב. שמחתי על ההזדמנות לדפדף באלבומים ישנים ולשמוע סיפורים. יהודית עצמה הצטיירה לי כאישה מלאת תושייה ושמחת חיים ובעיקר בעלת עין בוחנת ורגישות לפרטים. יכולת זו הופכת את חוויותיה לסיפורים מרתקים.
מהו טיפול נפשי? האם ניתן לגשר ולחבר בין הפסיכולוגיה הרגילה המתקמדת בטיפול בהפרעותנפשיות לבין הפסיכותרפיה האנתרופוסופית - גישה טיפולית המופנית לישות האדם השלמה והמתפתחת תמיד?הגר דרור מליאנק היא פסיכולוגית קלינית. עבודתה בטיפול נפשי, בהדרכה למטפלים ובהוראה למטפלים עוסקת בשילוב הגישה האנתרופסופית בפסיכותרפיה.חלקו הראשון של הספר עוסק בביסוס תמונת האדם השלמה דרך שלב ההתפתחותהביוגרפייםחלקו השני עוסק במפגש הטיפולי עצמו - תהליך ההערכה ומדדי בריאות נפשית; השיחה הטיפולית והעבודה הרגשית בטיפול.חלקו השלישי של הספר דן בהפרעות נפשיות: הפרעת אישיות גבולית, הפרעות פוסט טראומתיות, יכאון, חרדה ותחושת חוסר משמעות.
זהו ספר הזכרון הראשון שערכתי והוצאתי לאור. הספר מורכב מראיונות רבים עם אנשים ממעגל רחב של מכרים, בני משפחה וחברים. לימים כתבתי עליו ככה: "החוויה הראשונה התרחשה עם הספר הראשון, אחרי ש"הכרתי" את האדם שנפטר דרך שעות רבות של מפגשים וראיונות עם בני משפחה, חברים, קולגות לעבודה ושותפים. עסקתי בדמותו ובניסיון להבינה באופן אינטנסיבי ביותר. ממש עם סיום הספר, בשעה שהגרפיקה כמעט הושלמה, חוויתי דחף בלתי נשלט לכתוב משהו במשך ארבע שעות. מה שעלה על הכתב היה מפתיע ביותר מבחינתי, וכלל תובנות לגבי חייו של אותו אדם, תמונות שהתקשרו וקיבלו מובן רחב יותר. הרגשתי שהכתיבה אינה מגיעה רק מתוך עצמי ונבהלתי…
הספר נכתב לכבוד יום ההולדת שמונים של יהודית גבעון מתוך צורך לעשות סיכום חיים ולהתבונן על המעברים וההתנסויות לאורך חייה.שורשים פרש / חיים נחמן ביאליק רוץ בן סוסי,רוץ ודהר !רוץ בבקעה,וטוס בהר! רוצה, טוסה,יום ולילפרש אניובן –חיל! אבי, אריה, הגיע בגיל 4 ארצה מביאליסטוק. סבי דב, היה צריך להתגייס לצבא הרוסי במלחמה נגד יפן. באותו שבוע קראו בבית הכנסת את פרשת "לך לך": "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך" (בראשית "יב , 1) סבי שהיה אדם נועז, הבין זאת כמסר שיש להגשים והחליט לעלות לישראל. הוא יצא לדרך ראשון ובעקבותיו יצאו שאר בני המשפחה: אמו יהודית (שעל שמה אני נקראת), אבי אריה ואחותו…
ששה חברי קיבוץ בארי נהרגו בתאונת דרכים אחת, בחורך שנת 1973. שלושה זוגות חברים, חברים טובים, מהגרעין הקשה של חבורת "במעלה", ולהם שמונה ילדים שהתייתמו באחתהספר עוסק בשני ילדים מתוך השמונה שבבוקר קר אחד, העירו אותם משנתם ובישרו להם את הנורא מכל.מוטי זעירא כתב את הספר המיוחד הזה, שבו משולבים ראיונות המתארים את ההתמודדות האישית והקיבוצית. הספר יצא בשנת 2003הספר יצא במלאת 30 שנה למותם של דינה ושמואל צפוני. מוטי זעירא חקר והעלה על הכתב את הסיפור והחוויות של ההתמודדות עם המוות. כיצד התמודד קיבוץ בארי עם מותם של הזוג בתאונת דרכים, מה אמרו לילדים וכיצד טיפלו בהם. גיא צפוני ומוטי זעירא…
