מסעה של יהודית בארץ ישראל

הספר נכתב לכבוד יום ההולדת שמונים של יהודית גבעון מתוך צורך לעשות סיכום חיים ולהתבונן על המעברים וההתנסויות לאורך חייה.

צילום: אורי ברקת

שורשים

 

פרש / חיים נחמן ביאליק

 

רוץ בן סוסי,

רוץ ודהר !

רוץ בבקעה,

וטוס בהר!

 

רוצה, טוסה,

יום וליל

פרש אני

ובן –חיל!

 

 

אבי, אריה, הגיע בגיל 4 ארצה מביאליסטוק. סבי דב, היה צריך להתגייס לצבא הרוסי במלחמה נגד יפן. באותו שבוע קראו בבית הכנסת את פרשת "לך לך": "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך" (בראשית "יב , 1) סבי שהיה אדם נועז, הבין זאת כמסר שיש להגשים והחליט לעלות לישראל. הוא יצא לדרך ראשון ובעקבותיו יצאו שאר בני המשפחה: אמו יהודית (שעל שמה אני נקראת), אבי אריה ואחותו קוּנֶה. הם הפליגו מנמל אודסה דרך תעלת סואץ ליפו במסע ארוך. בעודם בדרך שמעה סבתי על כך שחלק ממשפחתה נרצח בפרעות קישינב. אירוע זה השפיע מאד על בריאותה הנפשית. גם תנאי החיים הקשים בארץ, החום והלחות לא האירו לה פנים, ולאחר שנתיים היא נפטרה. סבתי קבורה בבית הקברות בטרומפלדור.

 

מעונה לעונה

הרהורים, עדכונים מציאות והמצאות

4 הטררמים שלי: לא אטריל, לא אטריד, לא אטריח ולא אטריף