ספר זיכרון לשמואל ניר2004סמו היה בעל מחשבה עצמאית, משוחררת, בלתי תלויה ומרחיקת לכת. היה רגיש מאד לכבוד האדם, לזולת, קשוב למתרחש, מגיב לנעשה. איש בעל רצון ונחישות לפעול על פי מצפונו. ידע להעריך את היפה אך כאב עוולות חברתיים, כלכליים ופוליטיים. צנוע, מסתפק במועט. היה לו דחף לנסות ולהניע אחרים לחשיבה עצמאית ואחרת, ליציאה ממסגרות ההסתכלות המקובעות ומן השאננות.בחייו הבוגרים הרבה לעסוק בשאלת משמעאות החיים. עשייה משמעותית היתה מורת דרך בבחירת תחנות חייו. היה לו רצון להשאיר אחריו מורשת כתובה וצורך להטביע חותם. עם גילוי מחלת הסרטן והידיעה כי הזמן הולך וקצר, גברו הרצון והצורף להגשים משאלה זו.
פוסט קורונה הוא ספר ייחודי שנכתב ב״זמן אמת״, תוך כדי התמודדות עם מחלת הקורונה והחיפוש אחרי הדרך האישית להחלמה ממנה. הספר התפתח מפוסטים בפייסבוק שנכתבו לבקשת החברים שביקשו להתעניין בשלומי, בעודי מתמודדת עם הקושי, הפחדים מבפנים וההפחדות מבחוץ ונאלצת לגייס את משאביי האישיים כדי להתמודד עם אלו ועם תכנים נוספים שצצו במהלך הימים שחלפו.מאחר והפוסטים הפכו לויראליים ואנשים רבים דיווחו שהם נעזרים בתובנות שעלו מהם ואף שאבו עידוד למצבים אישיים שלאו דווקא נוגעים בחולי, אלא בהתמודדויות נוספות בשבילי החיים, עובו הפוסטים והפכו לספר מרתק בו סיפורי חיים שעברתי שזורים ונארגים עם מה ש״כאן ועכשיו״, כמו בסרט בו הכל מתרחש בו זמנית.…
25 באוגוסט 2017 -עד שהתרגלתי למזרח ירושלים ולכניסה המורכבת למגרש החנייה של בית הספר (שתי ככרות צפופות, תמרון בתוך תחנת הדלק ושער נפתח תוך כדי עליה). הרגשתי כמעט מפונקת לחנות מול בית הספר שנמצא במרכז העיר עפולה.משרד ההמתנה היה רחב ידיים וממוזג. והיו בו שירותים, שאמנם אין בהם נייר (היתה הודעה תלויה על הקיר) אבל לפחות לא היו הכוך הלח שליד המטבחון, ששימש גם לרחצה של המורים בבית הספר המזרח ירושלמי. חשתי הקלה שאני נמצאת בטריטוריה מוכרת יותר.המשאית היתה הפתעה נוספת. החל מהעובדה שלקבינה הכפולה יש שתי דלתות מה שגרם לכישור שרכשתי לטפס תוך כדי סיבוב, מעבר מעל בלם היד וזינוק…
Simple Vintage Illustration History Ancient Times Report Presentation - 4
הספר "להתיר את הקשר" חותר להבין את שורשיה של התפיסה לפיה שיער הראש הנשי הוא סמל ארוטי מיני. תפיסה המשפיעה עד היום על פרקטיקות הטיפול והעיצוב של שיער הראש הנשי. בספר חושפת ד"ר אפרת אנג'ל קצור את ההיסטוריה והמסרים המוטמעים בייצוגיו של שיער הראש הנשי. באמצעות טקסטים מקראיים, דמויות מיתולוגיות כמו חוה, לילית, מדוזה, ונוס ועוד, כמו גם יצירות אומנות שונות מתגלים המסרים החברתיים והתרבותיים המעצבים את שורשי היחס שלנו לשיער. הספר בוחן דרך פריזמה ביקורתית, שאלות מהותיות: מדוע נשים שמאבדות את שיערן עקב טיפולי כימותרפיה מרגישות שנושלו מנשיותן? כיצד התפתחו סטריאוטיפים שונים אודות בלונדיניות וג'ינג'יות, האם כיסוי ראש הוא ביטוי…
Simple Vintage Illustration History Ancient Times Report Presentation - 4
עוצמה פראית גלי את הקסם של המחזור החודשי שלך והעירי את הדרך הנשית לעוצמה ברוכה הבאה נפתח ברעיון נועז: מעצם היותך אישה טמונה בך עוצמה והדרך לממש את מלואה ואת יופייה של עוצמה זו, נמצאת בריתמוס המחזור שלך ובשינויים החלים בו. האנרגיה במחזור היא כוח שאנחנו מכנות עוצמה פראית. זוהי נוכחות חיה – אינטליגנציה מקודשת שמוטבע בתוכה הפוטנציאל הגבוה ביותר שלך. יש לנו סיפור חשוב לספר לך על העוצמה בתוך גופך הנשי. זהו סיפור שמתפתח מדי יום כשנשים חוות בצורה מודעת את המחזור שלהן. כשהן קמות ולוקחות את ענייני המחזור שלהן לידיהן, הן מוציאות לחופשי תפיסת עולם שמכבדת נשים ורואה את…
20 באוגוסט 2017 - כשפנטזתי על המסע, ניסיתי להעריך כמה זמן יתאים לי להישאר במקום אחד. אחרי עשרה ימים במרחביה, לקחנו הפסקה ועברנו לקיבוץ. נכון, המשאית נשארה מתחת העץ וזה קצת עצוב. הכי מתאים היה להתניע ולעבור ביחד עם הבית. נכון שאין לנו רישיון נהיגה, אבל רישיון ורשות לעבור למקום חדש - תלוי רק בנו.וגם בעובדה שאחותי הקטנה בחו"ל והארנבות שלה צריכות תשומי.לוקח רגע להתרגל שוב לבית. למרחבים העצומים שלו. לעובדה ששני אנשים ויותר יכולים לחלוף זה על פני זה בלי לשים לב. לעובדה שיש רק בקומה למטה שני חדרי שירותים, אה והם לא שירותי קומפסט.הבוקר שטפתי כלים במשאית וניסיתי להעריך…
24 שעות לא הייתי בבית. כלומר במשאית. התגעגעתי.כך שהבוקר, קמתי בבית הסמוך, הלכתי לרוץ וקיבלתי (לא לבד כמובן) החלטה שהגיע הרגע - עוברים לגור לגמרי במשאית. לישון, להתרחץ, להכין אוכל. לראות סרטים. נכון, עומד לידינו בית ריק ומפנק, עם מזגן בכל חדר וטלוויזיה עם יס, אבל הגיע הרגע לביות מלא.בית הוא לא רק חלל הוא גם הפעילות שמתרחשת בחלל. חדר השינה מתמלא באנרגיה כשישנים בו, המטבח מתמלא ניחוחות ושמחה כשמבשלים בו, השירותים והמקלחת מתרגשים כשהם משרתים את הניקיון וההפרשה.הבית הוא תהליך.הבוקר התחיל בעבודה ונמשך להקפת עמק יזרעאל - בואך איקאה יתברך שמה בקרית אתא. היכל שבו הוחזר שולחן מתקפל לא מתאים…
16 באוגוסט 2017 -אוקיי. שבוע עבר. כל יום יותר פונקציות עוברות למשאית. מתגבשת שגרה. קצת מוזר שאי אפשר להתניע ולנסוע, ואני מבינה שהסיבה שאני רוצה לנסוע היא לא כי לא כיף לי, אלא בגלל שאני רוצה הביתה.נעים לי כאן, באמת, ואני יכולה לדמיין יום שלם במשאית - מה שיקרה בקרוב, כשאחותי ומשפחתה יחזרו לביתם. ואני יכולה להתגבר על יצר הנדודים שלי עד שיגיע הרישיון. ולהסתפק בנסיעות לכאן ולשם. זה רק - שאני מזהה שאני מתגעגעת הביתה.למה בדיוק? לא ברור. זו מין תחושה עמומה כזו של חוסר נחת. מתעוררת בעיקר אחרי הצהריים משום מה. אני נזכרת שגם בבית היה לי את אותה…
