ספר מקורי וקסום של אורית אביב, דולה ואם לשניים, שהוא שיר הלל לנשיות ולעוצמתה. זהו סיפור ניצוץ הנשמה הנשית-מלכותית אשר נוצרת ומתהווה בשר ודם מתוך איחוד בין גבר ואישה, ארץ ושמיים, ויוצאת אל מסע עלי אדמות שבמהלכו היא שוכחת את מהותה ואז נזכרת… כי מאז

הכותבות משתפות סודות נשיים מתוך הדת שהיא הבסיס לכל הדתות. דת שהיא קרובה אלינו כל כך, ש"כחילוניות" אנחנו לא רואות את זרעי החוכמה הנשית הטמונות בה.  בספר מלוקטות תבניות טבע המוטבעות בנו – תבניות חיים וחוויה, תבניות הלקוחות מעולם הטבע ומציעות שלום, הרמוניה, שמחה, אהבה,

חייב האדם אידאל, משאת נפש, חזון פנימי, ללכת אחריו, לנוע לתוכו, להיות מחולל תנועתו, כמגדלור, כמצפן לדרכו ביקום. ספר עבודה המתאר דרך חיים. 

בשנת 2015 נפטר דוד כהן במפתיע. את הספר החל לכתוב עם יציאתו לגמלאות מעבודתו בקול ישראל ובנו שהם שראיין אותו אסף את החומרים לספר זיכרון לאביו. דוד נולד במחנה יהודה בשנת 1937 ואת כל חייו עשה בירושלים ובקול ישראל. הוא נישא לחוה  מיינצר (את סיפורו

בספר פוגשת אביבה את אביה חיים סטון לשיחה על החיים. הוא מספר לה על ילדותו במצרים, על העלייה הנועזת ארצה, על חיי המשפחה בקיבןץ, על השליחות בצרפת ועל עזיבת הקיבוץ והתארגנות בחיים בעיר. הוא מדבר על ערכיו, האתגרים ונקודות האור בחייו ומסיים במשאלותיו האחרונות. אביבה