מוטי הגיע אלי בוקר אחד לפני שנתיים בדיוק. הוא לבש לבן, חלץ את סנדליו בכניסה לחדר העבודה שלי בהרדוף והושיט את זרועותיו לחיבוק ממושך. הוא לא תיאר לעצמו כמה הייתי זקוקה לחיבוק כזה באותם ימים. דיברנו על הספר שבאותו זמן היה רובו קבצי קול שרק חלקם שוקלט. הקשבתי להם ברגעים קשים וחשתי כי אור בהיר וחמים קורן מהם. עד מהרה לבש הספר צורה, ואז פשט אותה באותה קלות שבה לבש.

תהליך יצירת ספר מקביל בעיני למהלך חיי האדם. חייו עלי אדמות, מסעו בחיים שאחרי המוות ולידה חדשה. מעגל חיים זה -מקביל לשלושת שלבי יצירת הספר. השלב הראשון הוא כמובן כתיבת כתב היד. האדם שכותב צריך לאסוף חומרים, לחקור ולהוציא את המלים מתוכו, את הרעיונות, הידע והסיפור. זהו שלב שבו יש תהליך התבוננות והצפה של חומרים וכתיבה.  תמיד השאלה היא – האם יש מספיק? האם זה עמוק, רחב, מקיף, עשיר דיו? וגם כיצד הכתיבה תתכנס כדי לבטא את יחודו של הכותב? שלב זה  דומה למהלך חיי האדם עלי אדמות – הוא גדל,

הילה התקשרה אלי בבוקר אחד באוקטובר ואמרה לי שהגיעה אלי כי חיפשה אישה עוצמתית שתערוך את הספר שלה. "אוקי, "שאלתי בהיסוס, לא הייתי מגדירה את עצמי כעוצמתית, אבל שיהיה. "על מה הספר?" "אני שחקנית," היא ענתה, "והספר מבוסס על ההצגה שלי יומן הריון."ספרים על הריון ולידה אני אוהבת חשבתי לעצמי במהירות, מעניין אם היא יודעת על הקשר שלי על התחום, בטח היא יודעת, עניתי לעצמי, פדיחה לשאול… ובכל זאת, "את יודעת מה הקשר שלי לתחום?" "לא" הילה ענתה בקלילות, "חיפשתי אישה, חיפשתי עוצמה, והגעתי אליך.