ירושלים

כמעט שבוע שאנחנו בירושלים. בלי המשאית. בבית של חברה. חדרים, חפצים, מים בשפע. אוויר ירושלמי. אפילו קריר. אבל אני מתגעגעת. שבוע זה יותר מדי זמן מחוץ למשאית. עלינו לירושלים לשמור על איציק החתול של החברה שלי. איציק מתגלה כחתול ענק ושעיר שדורש תשומת לב ומשיר את השיער שלו בכל הבית. אפילו על מסך הלפטופ יש שיער. הגענו לכאן גם כדי להתאוורר קצת מהמשאית שעומדת במקום, (ממילא היה חג ולא היו שעורי נהיגה) לראות את הילדים ולתרגל נדודים. אם הבית לא יכול לנדוד עדיין, אנחנו יכולים. מסתמן דפוס. היום הראשון הוא  מעבר. מבלבל. מרגש. בטח עם העיר הזו שאני מאד אוהבת. אנשים,…