במעופו
אלה הם צהרי יום ראשון של סוף אפריל, 1999. שדרת הברושים הגבוהים מתכהה מעל דרך הכורכר הלבנה המובילה אל היער ואל בית הקברות של משמר העמק. כאן, בלב היער, במקום שהיה מן האהובים על גיא, הוא עושה עכשיו את דרכו האחרונה. נסיך היער שנולד כאן לפני כמעט 37 שנה – חוזר אל מעבה היער. כל מי שבא ונאסף למסע זה של פרידה, מרגיש את כאב ההחמצה ושואל את עצמו: למה? מה היה אפשר לעשות אחרת? ואיך? שואל ויודע, בו זמנית, שלשאלות אלו אין תשובה פשוטה. סוד טמון כאן, חידה בלתי פתורה. חידתם של חיים שנוצרו באור, בתקווה ובאהבה ואז שקעו לאפלה.
